השאלות שבמאי שואל את עצמו כשהוא קורא תסריט
מי הפרוטגוניסט? מה התהליך שהוא עובר במהלך העלילה? איך השינוי שהוא עובר בא לידי ביטוי בסרט? איך השינוי בא לידי ביטוי בסיום הסרט?
מי האנטגוניסט? מה המאפיינים המרכזיים של אישיותו? איך הם באים לידי ביטוי בסרט?
מה המאורע המחולל? איך סצינת הסיום מתייחסת למאורע המחולל?
האם המאורע המחולל מגיע קרוב מספיק להתחלה?
מה הקונפליקט שבא לידי ביטוי במאורע המחולל? האם הוא בין מי שזיהית כפרוטגוניסט למי שזהית כאנטגוניסט?
מה הדילמה שבאה לידי ביטוי במאורע המחולל?
מה התימה של הסרט? האם כל סצינה/עלילת מישנה משרתת את התימה?
האם הסצינה הראשונה הכרחית?
מה המבנה של התסריט? ( שלוש מערכות, מערכה אחת, אפיזודיאלי. פואנטה, קונספטואלי )
מה הן נקודות המפנה העלילתיות?
מה הז'אנר של הסרט? האם התסריט מתייחס למאפיינים התמאטיים של הז'אנר או לצורניים שלו ?
האם כל סצינה מקדמת את העלילה? האם כל סצינה מקדמת את הדמויות? ( אם סצינה עושה רק אחד מהדברים כדאי לשלב סצינות, אם היא לא עושה אף אחד מהדברים היא מיותרת )
מה תהיה הסצינה "הבלתי נשכחת של הסרט"?
שאלות לקראת חזרות עם שחקנים ( וגם לתהליך הכתיבה... )
מה המאפיינים המרכזיים של אישיותו? איך הם באים לידי ביטוי בסרט?
מה הופך את הדמות שלי לדמות שמעניין לצפות בה?
מה התהליך הנפשי/תודעתי שעובר על הדמות? ( מה הוא מבין/מרגיש/רוצה ?)
מה מניע את הדמויות? מה "הרצון הגדול" שלהן ?
מה הדמות מסכנת בסצינה? מה יקרה אם היא לא תשיג את המטרה שלה? (לשאול שוב ושוב "מה יקרה אם לא?" עד שמגיעים לגרעין הפנימי של הדמות).
מה הרצון והמעצור של כל דמות בסצינה? מה הם הביטים הדרמטים בסצינה?
מה הסאב-טקסט בסצינה?
מה זרם התודעה של הדמות בסצינה, האם הוא מייצר התלבטות ודיאלוג פנימי?
מה הפעולה של הדמות על הפרטנר שלה בסצינה?
מה הפעולה הפיזית של השחקן במהלך הסצינה?
מה התחושה הרגשית ומהי האינפורמציה שצריכה לעבור לצופה מכל סצינה?
מה הייתה הסצינה הקודמת עם הדמות בסרט?
מאיפה ובאיזה מצב הדמות מגיעה לסצינה? ( גם עם הרגע הסיטואציה הקודמת לסצינה לא נכללת בסרט )
האם הסצינה ממוקמת בלוקיישן שמעשיר אותה?
האם בסצינה יש אלמנט חיצוני שהופך אותה למורכבת יותר?
*המלצה – טייק ראשון בחזרות כדאי לתת לשחקנים לעשות כשהם יודעים רק את הטקסט, "מצב”, ועם מעט נתונים מהותיים על הדמות בכדי לאפשר להם לחפש את הרצונות, מעצורים, פעולות פיזיות ופעולות על הפרטנר באופן אינטואיטיבי ובכדי ליצור מהלך שלם וזורם של השחקן בסצינה ולא סצינה ש"קופצת" מהוראת בימוי אחת לבאה אחריה.
שאלות לתסריטאי/במאי/שחקן על הדמויות בסרט
את/ה צריכ/ה להכיר את הדמויות בסרט יותר משהינך מכיר את הורייך, כמעט כמו שאתה מכיר את עצמך.
רשימת השאלות הזו היא רק התחלה וקריאת כיוון לעבודה דמות. התשובות על השאלות צריכות להיות "סיפוריות", הן צריכות לייצר "סצינות" של "זיכרונות ויזואלים". תשובות אינפורמטיביות לא בונות זרם תודעה.
מה הפרטים שלה בשאלונים אינפורמטיביים?; גיל, מקום לידה, מחלות, צבע עיניים, משקל, גובה, מקצוע, לימודים, הכשרה מקצועית, תחביבים, אוכל אהוב/שנוא, צבע אהוב/שנוא, מצב משפחתי וכו'.
מה החוויות המעצבות של הדמות?
אני לא שווה אם.............. (להשלים) אני שווה רק אם......... (להשלים)
מה החוויות הכי מכאיבות שהדמות חוותה?
מה החוויות הכי מאושרות של הדמות?
מה הזיכרון הראשון של הדמות?
איך היחסים של הדמות עם הדמויות האחרות בסרט? מה הדמות אוהבת בדמות השניה? מה היא שונאת בה? מה מהות מערכת היחסים בניהן? מה הזיכרונות המשותפים? מהם הדברים שעליהן הדמויות לא מדברות? ( צריך לענות על השאלות האלה לגבי כל אחת מהדמויות בסרט איתן יש לדמות אינטראקציה ושווה בכל מקרה לענות עליהן לגבי האימא, האבא, הבן/בת זוג של הדמות ו"החבר/חברה הטוב/ה" )
מה הסוד של הדמות?
במה הדמות גאה?
במה היא מתביישת?
מהו הדימוי העצמי של הדמות בסיטואציות חברתיות?
איך היא מתנהגת בסיטואציות חברתיות?
מה הדימוי העצמי של הדמות ביחסה לבני המין השני?
איך הדמות תופסת את בני המין השני?
איך הדמות יוצרת קשר עם בני המין השני? איך היא מחזרת?
מה בעיני הדמות הן התכונות החיוביות שלה ומהן תכונותיה השליליות?
מהן התכונות החיוביות שלה ומהן תכונותיה השליליות בעיני כל אחת מהדמויות האחרות בסרט?
מה דימוי הגוף של הדמות? איך הגוף שלה באמת?
מה החוויה המינית הראשונה של הדמות? מה החוויה המינית המעצבת שלה?
מה היחס שלו למין?
מה "הסטייה" שלו?
מה יכול להוציא את הדמות מהכלים?
מה בשבילה ייהרג ובל יעבור?
מה ההרגליה הרוטיניים של הדמות? מה סדר היום שלה?
מה האמונות הטפלות שלה?
מה האמונות שלה?
מה האידאולוגיה שלה?
מה סולם הערכים שלה?
מה היחס של הדמות לגבי סוגיית האמונה?
באיזה סיפורים/דוגמאות/משפטים/קללות הדמות מרבה להשתמש?
אם היו מבקשים מהדמות לספר סיפור מהביוגרפיה שלה שמגדיר מי היא, מה היא הייתה מספרת?
מה הג'סטות הפיזיות האופייניות לדמות?
לגבי מה הדמות מסוכסכת עם עצמה? מה הקונפליקטים הפנימיים שלה?
מה החלום הגדול של הדמות?
מה היה החלום של הדמות?
מה הוויתורים שעליהן ויתרה הדמות בחייה?
מה הפחד הגדול של הדמות?
איך הדמות מגיבה במצבי לחץ?
איך הדמות מגיבה כשהיא מאוהבת?
איך הדמות מתנהגת כשהיא קמה בבוקר/עייפה/רעבה/ממהרת וכו'?
איזה תכונות בבני אדם מאיימים/מלחיצים את הדמות?
איזה תכונות בבני אדם מושכות/מרשימות את הדמות?
איזה תכונות בבני אדם דוחות את הדמות?
איך הדמות מגיבה ומתנהגת בסיטואציות חברתיות?
איך הדמות מגיבה לבדידות?
מה היחס של הדמות לכסף ורכוש?
באיזה חלק/איבר של הגוף שלה הדמות מתגאה?
באיזה חלק/איבר של הגוף שלה הדמות מתביישת?
כשהדמות פוגשת מישהו בפעם הראשונה על מה היא מסתכלת? מה היא בודקת?
מה היא יודעת על הדמות שמולה בסצינה?
נקודות למחשבה לבמאי בעבודה על הסט
( שחר רוזן בהשראת סטניסלבסקי, מייזנר, צ'אבק ודייכס ) :
א. השחקן והבמאי צריך לדעת את התשובות לכל שאלות סטניסלבסקי.
ב. לפני צילומי סצינה לוודא:
שהשחקן יודע מה המצב הנפשי/ריגשי שלו ומה המצב הפיזי – ה"מצב" נובע ממה שקרה לו לפני הסצינה וממה קרה לו במפגש הקודם עם הפרטנר לסצינה.
שהשחקן יודע מה ה"רצון" ו"המעצור" איתם הוא מתחיל את הסצינה, איפה יש ביט דרמטי שבו משתנה הרצון או המעצור או ה"מצב".
כדאי לבדוק מה ה"מצב" של השחקן ( ולא של הדמות ) ולראות אם ניתן להשתמש בו לטובת הסצינה.
לוודא שהשחקן יודע מה המיזנסצינה ומה המגבלות הטכניות של המשחק.
לשאול את השחקן אם יש לו שאלות.
ג. בסוף טייק לשאול את השחקן מה הוא הרגיש ,מה חשב בסצינה ומה קרה לו בסצינה. שווה לנסות לביים את השחקן דרך המחשבות. ( רצון, מעצור, דיאלוג פנימי, פעולה על הפרטנר, זיכרון ריגשי, דימיון מודרך וכו' )
ד. כשסצינה לא עובדת כדאי לבדוק:
לבדוק לשנות רצון, מעצור, מצב ופעולה על הפרטנר.
למלא "יומן רגשי" (צ'אבק)
לבדוק מה השחקן מסכן בסצינה ולמה הרצון הוא באמת חשוב לו.
להגדיר במילה אחת על מה הסצינה ומה תפקידה בסרט (סצינת חיזור, סצינת מעילה באמון וכו')
לשנות מיזנסצינה.
לבדוק אם מערכת היחסים ברורה. לשקול לעשות אימפרוביזציית יחסים על סיטואציות משמעותיות בין הדמויות הקודמות לזמן הסצינה המצולמת.
לתת לשחקנים לבצע פעולה פיזית עם משימה מוגדרת בכדי להוריד את את מרכז הפוקוס המשחקי מהטקסט.
לבדוק שיש לשחקנים דילמה פנימית שמייצרת דיאלוג פנימי שדורש החלטה ושיש לה קונפליקט חיצוני.
לבדוק אם יש במשחק התייחסות לנתונים שהדמות לא אמורה לדעת באותו הרגע בסצינה ( התפתחות סצינה ו"חלון גו'הארי")
לייצר לשחקנים טקסט פנימי השונה מהדיאלוג הנאמר. אם הסצינה היא על מה שמדברים בה היא סצינה שיטחית.
לבדוק שהשחקנים יודעים מה הם "עושים" כל רגע בסצינה גם ללא הדיאלוג ומה ה"מהלך" שלהם בסצינה. לבדוק אם מה שקורה בסצינה ברור גם ללא הבנת השפה.
לבדוק אם יש צורך ב"חימום" פיזי או ריגשי לסצינה ( שמיעת שיר מתאים שמכניס לאוירה, אימפרוביזציה, דימיון מודרך, תנוחה פיזית, הכנסה לקצב הנשימות הנכון או לקצב הדופק הנכון, תחושת כוח/חולשה )
לתת לשחקן הנחיה להגיד לעצמו בכל רגע מה הוא רואה אצל הפרטנר ומה הוא שומע בקול של הפרטנר ( ולא רק בטקסט ).
להשתמש בשחקן אחד בכדי להפתיע את השני באמצעות שינוי פעולה או מיזנסצינה.
להנחות את השחקן מה לעשות בכל שניה.
להחליף שחקן.
ה.כשטקסט לא עובד:
לבדוק את הווליום של הקול ולראות שהשחקן מדבר בעוצמה הנכונה למרחק בינו לבין הפרטנר.
לתת לשחקן להגיד את הטקסט בתחביר ובבחירת המילים שנכונה לו.
לבדוק אם ברור לשחקן למה הוא אומר כל משפט. לבדוק שינוי של הגדרת ה"פעולה" של המשפט.
לתת לשחקנים לעשות אימפרוביזציה ולשחק מהנתונים המשחקיים תוך התעלמות מהטקסט הכתוב או תוך שימוש ב"משפטי עוגן" שבהם הן חייבים להשתמש.
לשנות רק לאחד מהשחקנים את הטקסט בלי לשנות את הכוונה.
לנסות ל"צבוע" סצינה בגוון השונה מהטקסט. דיאלוג של אהבה – לומר בכעס. איום – לומר עם חיוך או באהבה.
להגיד את הטקסט מהר ויבש תוך התעלמות מסימני הפיסוק ומהפאוזות הכתובות בתסריט.
לתת לשחקן פעולה פיזית תוך כדי אמירת הטקסט.
לזכור את חוק שתי השניות ( ששחקנים נוטים לעשות פאוזות קצרות ושרירותיות בין רפליקה לרפליקת התגובה ). להעיף מהדיאלוג כל "פאוזה ריקה".
ו. אימפרוביזציה:
1.להגדיר רצון, מצב ויחסים. את המעצור עדיף לא לתת בטייק הראשון.
2. להגדיר מגבלת זמן לאימפרוביזציה.
3. להבהיר לשחקנים שאין להם אחריות להעברת אינפורמציה ששייכת לאקספוזיציה.
4. להגדיר מספר מילים בהם מותר להשתמש.
5. להגדיר משפטי עוגן בהם חייבים להשתמש.
לעודד את השחקנים לחשוב ולפעול ולא רק לדבר.
בקומדיה – אימפרוביזציית. נונסנס.
אפשר לתת אימפרוביזציה בה השחקנים אומרים את זרם התודעה והסאב טקסט
במקום הטקסט.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה